מהרגע שהיא נכנסה אליהם הביתה היה לה קשה לשאת את ההתנהגות שלהן.הגדולה אוכלת בצורה לא מתורבתת, עם הידיים ומשמיעה רעשים. הקטנה אוכלת ממש לא בריא. רק ג׳אנק פוד מהבוקר עד הערב. חטיפים, מעדנים, והאבא מסכים ומזמין לה את כל ה״שטויות״ שהיא אוהבת. כל היום הן שתיהן מול המסכים, ממש בצורה בלתי נסבלת. אי אפשר להחליף איתן מילה שלא נדבר על להסתכל להן בעיניים. הן הולכות לישון כל יום ממש מאוחר, קמות בקושי לבית ספר. אחרי שהן מסיימות עם האמבטיה היא נראית כאילו הייתה רעידת אדמה. המגבות על הרצפה, השמפו שוכב ושלולית של מים על הרצפה כמו אגם קטן. כמה זה קשה להכיל התנהגויות שאנחנו לא מתחברים אליהן! זה נכון תמיד אבל בטח אם ההתנהגויות האלו גם לא של הילדים שלנו ומשפיעות עלינו לרעה בבית שלנו. זה כמעט בלתי נסבל.
ואז נשאלת השאלה, אם אנחנו חיים ביחד באותו הבית. וזו עובדה שאנחנו היינו רוצים ורוצות לשמור עליה איך בכל זאת מתנהלים באופן שמכבד את השונות בינינו? איך מקדמים קשר נעים שכייף ונעים לחיות בו? איך דווקא מתוך הקשר, ( ולא הפוך ) נוכל לצפות לשיתוף פעולה שיאפשר מרחב מחייה שנעים לנו יותר להתנהל בתוכו.
אני רוצה לעשות הבחנה בין שני סוגי טענות, טענות על ההתנהלות של הילד/ה שלא באמת קשורות אל ההורה המשלב. אלא פשוט קושי של ההורה אל מול הילד מתוך חוסר חיבור להתנהלות הזו. למשל, אכילת ג׳אנק פוד, זמן מסך.
לבין טענות שיש להן קשר ישיר להורה המשלב. למשל, סידור או חוסר סידור;) האמבטיה המשותפת, פינוי מהשולחן או כל דבר שיש לו השפעה ישירה על ההורה המשלב בתוך הבית. במקרה של הטענה הראשונה, שחררו. בטח בשלב ראשון זו אנרגיה שרק מעכירה את האווירה ופוגעת בקשר ביניכם. יש להם הורים וזה לא תפקידכם לחנך או להעיר. בכל מקרה, השקעה ביחסים עצמם תניב הכי הרבה תוצאות חיוביות וגם תגלו שכשהקשר חם יותר, ובאופן טבעי ״ההפרעות״ קצת פחות מפריעות. הילד/ה והקשר ביניכם הופך להיות חשוב יותר מההתנהגות שלו/ה.
ואם לשם הדיון צריך לתעדף, אז מה חשוב יותר בית מסודר לגור בו? או בית שנעים להיות בו? אז כן, ברור שהתשובה היא גם וגם. וברור שכשהבית מסודר אז גם יותר נעים להיות בו. אבל לפעמים, היכולת להעמיד את הקשרים שלנו מעל איזשהי מטרה חיצונית, מאפשרים לנו להתחבר אחד לשנייה ברמה האנושית.
כשהיחסים טובים, אז יש בסיס להתמודד עם כל השאר. וגם את האפשרות הפנימית להרחיב קצת את גבולות הגיזרה שלנו.
נכון לגברים ונשים באותה מידה.
אז במה אתה בוחר/ת?